תרומת ביצית לאור ההלכה

בעיות פוריות ידועות לנו עוד מימי התנ"ך, ולא מעט דמעות נשפכו בנושא מאז. למזלנו, הטכנולוגיות משתכללות, והיום ישנו פתרון למרבית הבעיות שמונעות מהאישה להביא תינוק לעולם. אחת הבעיות הנפוצות היא העדר ביציות שמתאימות להפריה. המצב הזה יכול להתרחש בעקבות בעיות רפואיות שונות, אך כשמסיבה כלשהי לא ניתן להשיג ביצית איכותית, יש רק פתרון אחד – תרומת ביצית.
לפני תחילת ההליך משפחות שומרות מצוות מבקשות לברר מהי עמדת ההלכה בנושא תרומת ביצית.

עמדה כללית של ההלכה ביחס לתרומת ביצית

מדובר בטכנולוגיה חדשה יחסית, לכן אין עדיין פסיקה הלכתית חד-משמעית בעניין. ישנן פסיקות מנוגדות בנוגע להיבטים השונים של תרומת ביצית לאור ההלכה, ובכל מקרה על ההורים להחליט האם ילכו עם המקלים או עם המחמירים. ישנם 2 כללים בסיסיים בנוגע לתרומת ביצית שמוסכמים על כל הפוסקים.

  • היתר כללי: ניתן להיעזר בתרומת ביצית במידת הצורך.
  • איסור גורף: אסור לקבל תרומת ביצית מאישה יהודייה.

תרומת ביצית המותרת על פי הלכה היא אך ורק תרומת ביצית מאישה נוכרייה, ויש לכך מספר סיבות עיקריות:

  • על מנת למנוע בעתיד מקרה של נישואין פסולים עם אח או אחות למחצה.
  • על מנת למנוע סכנת ממזרות שעלולה לעבור מהתורמת לתינוק.

מי אם התינוק על פי ההלכה?

כאמור, בנוגע לשאר ההיבטים הקשורים להליך תרומת ביצית קיימים חילוקי דעות. השאלה המרכזית שמטרידה את הפוסקים היא בעצם מי האם של התינוק? ישנן מספר שיטות לקבוע את הדבר. שתי השיטות העיקריות הן:

  • האמהות נקבעת על פי המטען הגנטי, ולפיכך תורמת הביצית היא האם.
  • הלידה היא זו שקובעת את האמהות, ולפיכך היולדת היא האם.

כמו כן, ישנם רבנים שמציעים גישות נוספות לעניין:

  • האמהות נקבעת ביום ה-40 אחרי ההפריה, לכן אם ביום הזה העובר כבר היה ברחמה של היולדת, היא זו שתחשב לאם. ואם לא, התורמת היא האם.
  • לא ניתן לקבוע בצורה חד-משמעית מי אם התינוק, ובמקרה הזה שתי הנשים נחשבות לאמהות של התינוק.

ישנם טיעונים הלכתיים לכל העמדות, ואין כרגע פסיקה מוחצת הקובעת בעניין, וכל זוג צריך לקבוע לבד או בהתייעצות עם הרב שלו אחרי מי מהפוסקים הוא מעדיף ללכת.

האם התינוק הוא יהודי על פי ההלכה?

שאלת האמהות קשורה באופן ישיר לשאלת היהדות של הרך הנולד. כמובן, אם קיימות עמדות מנוגדות בנושא האמהות, גם עמדות הפוסקים בנושא יהדות התינוק שונות.

  • אם רואים בתורמת את אם התינוק, הרך הנולד אינו יהודי וזקוק לגיור.
  • אם אמו של התינוק היא האישה היהודייה שילדה אותו, התינוק הוא יהודי לכל דבר, ואין צורך לעבור גיור. אם אביו של התינוק הוא כהן, גם התינוק שנולד הוא כהן.

חשוב לציין שנושא הגיור של התינוק אינו חד-משמעי, וגם בנושא הזה אנו רואים בהלכה המודרנית שלוש גישות.

  • התינוק עובר גיור ונחשב לגר לכל דבר ועניין. במקרה הזה, למשל, אם מדובר בילדה, לאחר התהליך היא לא תוכל להינשא לכהן כשתגדל, היות והיא גיורת.
  • התינוק עובר אך ורק גיור לחומרה, ולאחריו נחשב ליהודי לכל דבר ועניין.

בין הפוסקים בעניין ניתן למצוא גם סברה כי עצם ההיריון ברחמה של יהודייה מהווה עבור העובר תהליך של גיור, וגם אם אמו היא אישה נוכרייה, ברגע שהוא נולד לאישה יהודייה הוא הופך ליהודי.

מהו תהליך הגיור עבור התינוק?

תהליך הגיור של התינוק שנולד לאחר תרומת ביצית אינו מסובך, וכמובן פשוט הרבה יותר מאשר תהליך הגיור של אנשים מבוגרים.
כשמדובר בבן, תהליך הגיור כולל שני שלבים:

  • בעת ברית מילה הנוכחים, וביניהם לפחות שלושה גברים שומרי מצוות, צריכים לכוון כי ברית מילה נעשית לצורך גיור.
  • התינוק צריך לטבול במקווה לעיני העדים כמקובל בתהליך הגיור הרגיל.

כשמדובר בבת התהליך פשוט עוד יותר:

  • התינוקת חייבת בטבילה בלבד לעיני העדים.

כפי שניתן לראות, מגוון הפסיקות בנושא הוא גדול, אך לפי כל הדעות ההליך כשר מבחינה הלכתית בכפוף לתנאים כאלה ואחרים. לגבי המסלול הספציפי שמתאים לכל זוג, בהתאם להשקפתו ואורח חייו, חשוב להתייעץ עם הרב שילווה את ההורים לעתיד.